החוק המנחה בענייני מקרקעין בישראל הוא חוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969. לצד פסיקה בתחום, חוק זה מהווה נדבך מרכזי בהבנת דיני המקרקעין בישראל, על כן כל סטודנט למשפטים, ובוודאי עורך דין בתחום, נדרש להכירו על בוריו. 

סעיף 1 לחוק זה מגדיר את המונח מקרקעין כך: "קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה". כלומר, המונח מורכב משני מרכיבים:

1. קרקע – למונח זה אין הגדרה מפורשת בחוק, אך נהוג להכליל תחתיו את שלושת המרכיבים הבאים: תוכן הקרקע (האדמה והסלעים הנמצאים על פני השטח), החלל התת קרקעי (החלל שמתחת לפני השטח) והחלל העל – קרקעי (האוויר שמעל לפני השטח). 
2. מחוברים – גם כאן החוק מכליל שלושה מרכיבים: "הבנוי" (למשל בניין), "הנטוע" (עצים, שיחים וכו') ו-"כל דבר אחר המחובר חיבור של קבע" (הגדרה כללית לדברים נוספים שעשויים להיחשב כחלק מהמקרקעין כמו עמודי חשמל, מדרכות ועוד).

כלומר, לפי הגדרת החוק הקיים, מקרקעין הינו ביטוי הכולל בתוכו גם את הקרקע וגם את המחוברים שמעליו. לצורך ההמחשה, כאשר דנים בקניית בית פרטי, נכס המקרקעין עליו דנים כולל הן את הבית עצמו והן את הקרקע שמתחת לבית והאוויר שמעליו.  

דוגמאות לסכסוכי מקרקעין שעשויים להגיע לבית משפט

כדי להמחיש את עבודת עורך הדין הליטיגטור, ריכזו מספר דוגמות לנושאים בענייני מקרקעין העשויים להגיע לדיון בבית המשפט השונים:

1. פירוק שיתוף – לעיתים, נכס אחד עשוי להיות בבעלות של מספר גורמים באופן שווה לחלוטין וללא חלוקה ברורה. השותפות נוצרת לרוב עקב הסכם או ירושה. הבעייתיות מתגלה בעיקר בניסיון להפריד ולפרק את השותפות בין הגורמים השונים, ולעיתים העניין מגיע לפתחו של בית המשפט.
2. פינוי שוכרים – כנגד שוכרים שאינם מתפנים בסיום חוזה מוגשת לרוב תביעה אשר גם היא מתנהלת בבית משפט.
3. סכסוך בין דיירים בעקבות תמ"א 38 – זהו הסכם מסובך ומורכב, אשר דורש בדרך כלל את הסכמתם של כל דיירי הבית. מצב רגיש זה עשוי ליצור סכסוך בין הדיירים.

לסיכום, ראינו שדיני המקרקעין הינם תחום מסובך, אשר הסכסוכים בענייניו עשויים להגיע פעמים רבות לדיונים בבית משפט.

פארס כבהה ושות’ הינו אחד המשרדים המוכרים והמובילים בתחום דיני הקניין, לרבות ליטיגציה בענייני מקרקעין. עורכי הדין שלנו מנוסים ובקיאים בכל רזי התחום ומומחים במציאת פתרונות יצירתיים לבעיות מורכבות.