זכויות בניה, או "אחוזי בניה" בשמן השני, הן למעשה הזכות של בעל מקרקעין לפנות לוועדות התכנון והבניה ולקבל היתר שמגדיר על איזה חלקים משטח המקרקעין ניתן לבנות. היתר זה קובע מהו סדר הגודל של הבנייה הנוספת שניתן לבנות בשטח מסוים, ובכך למעשה להגדיל את שווי השטח באמצעות תכנון לבנייה נוספת. ישנם סוגים שונים של זכויות בניה שלכל אחד מהם תנאים אחרים – זכויות בנייה בבניין משותף, זכויות בניה בשטח חקלאי וזכויות בניה בתמ"א 38.

ראוי לציין, כי בעת העברת הבעלות על המקרקעין עוברות גם זכויות הבניה בו. ואולם, בסעיף 49ז' לחוק מיסוי המקרקעין, נקבע כי על אף שניתן לקבל פטור ממס שבח על מכירת דירה הכוללת זכויות בניה שלא נוצלו, פטור זה אינו חל על התמורה עבור זכויות הבניה שלא נוצלו, אלא רק על התמורה בעד הדירה עצמה.

קיימת אפשרות נוספת של "ניוד זכויות בניה", שמשמעותה העברת חלק מזכויות בניה ממגרש אחד למגרש אחר על ידי רשויות התכנון והבניה. אפשרות זו מעוגנת בסעיף 20א' בתיקון 3 לתמ"א 38. פעולה זו מתבצעת כשיש לה הצדקה מיוחדת כדוגמת מצב שבו הרווחיות של יזם שמבצע תמ"א 38 בבניין לשימור או בנין שיש עליו מגבלת בניה לגובה היא מוגבלת, ולכן זכויות הבניה שלו והרווח הכלכלי מועברים למגרש אחר.