עסקאות בנדל"ן שאינו למגורים שונות מעסקאות מגורים בהיבטים עסקיים ומשפטיים, דבר ההופך את העסקאות התעשייתיות למורכבות יותר וכאלו שדורשות ליווי וייעוץ משפטי מוקפד הרבה יותר. 

מבחינת היבטי תכנון ובנייה, יש לוודא שתוכנית בניין עיר (תב"ע) במקום בו עתיד לקום מבנה התעשייה מאפשרת את בניית המבנה התעשייתי המתוכנן. כך לדוגמה, לא ניתן להקים מפעל בלב שכונת מגורים אלא רק באזורים המוגדרים ככאלו המאפשרים בניית מפעלי תעשייה. 

דוגמה נוספת לעניין זה היא הקמת תחנת דלק: כחלק מתוכנית ממשלתית (תמ"א 18) ישנו היתר למועצה המקומית לאשר בנייה של תחנות תדלוק על קרקע שהוגדרה במקור כקרקע חקלאית. על מנת להשיג את האישור האמור, רצוי לפנות לעורך דין מקצועי שידע להפעיל את השפעתו חוקית ולפעול לטובת השגת האישור. 

בנוסף, ביחס לתחנות תדלוק, קיימים היבטים תפעוליים נוספים אשר יש לקחת בחשבון בטרם הקמת התחנה כמו הסדרי זכיינות בין בעלי תחנת הדלק לבין חברה ארצית (כמו דלק, פז או סונול) אשר מהווה חוזה מסחרי לכל דבר ועניין.

ביחס לעסקאות בנדל"ן לתעשייה קיימות רגולציות שונות בתחום איכות הסביבה ובקרה על זיהום אוויר וקרקע שיש לעמוד בהן. עורך דין מקצועי יכול לסייע בעריכת בדיקת נאותות של מוכרי הקרקע ושל מצבה בטרם הרכישה באופן שיימנע חיוב בגין זיהום שנעשה על ידי אחרים. 

לבסוף, היעזרות בעורך דין מאפשרת את הקמה של חברה בע"מ אשר תטפל בכל העניינים העסקיים בשם בעליה.