הוא מצב בו אדם "היחיד" (חייב שהינו אדם פרטי) אינו מסוגל לעמוד בחובותיו, אשר נקלע למצב שסך ההוצאות החודשיות עולה על סך הכנסותיו. 

בדרך כלל מפנים החייב להליך חדלות פירעון רק לאחר בדיקת רקע העבדות ובחינה המסלול הנכון עבורו ולאחר בדיקה מעמיקה, שאין אופציה אחרת, פונים לבית המשפט בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון.

כיצד מתבצע ההליך?

 לאחר שהבחנו האופציה הנכונה עבור היחיד (אדם פרטי) מגישים בקשה לבית המשפט שכוללת תמונה מצב, מידע עדכני ומדויק לגבי מצבו הכלכלי של היחיד, נכסיו, משכורת וכו' וכן מפרטים מהן הנסיבות שהובילו אותו להליך חדלות הפירעון. בית המשפט מחליט אם יש בטענות היחיד אמת הבקשה מתקבלת ויינתן צו לפתיחת הליכים. הצו מורה אוטומטית על עצירה כלל ההליכים שמבוצעים נגד היחיד בהוצל"פ. 

לאחר פתיחת ההליכים נכנסים ל "תקופת ביניים" בה היחיד מתחיל לשלם סכום חודשי בהתאם למצבו הכלכלי לקופת הנשייה עד שהנאמן יבדוק את מצבו הכלכלי וידווח על ממצאיו לממונה או לרשם ההוצאה לפועל לפי העניין.

 מתן צו שיקום כלכלי, בתום תקופת הביניים ייתן בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, צו לשיקום כלכלי. בצו ייקבע בין השאר התקופה והסכום שעל החייב לשלמו לקופה הנשייה ובסיום התשלום יינתן הפטר (יצוין שההפטר לא חל על חובות מזונות, על תשלומים עונשים ועל חובות שנוצרו מעבירות).

האם הליך חדלות פירעון "הליך מפחיד"?

העובדה שבהליך חדלות פירעון מישהו אחר ששולט בהתנהלותו הכלכלית של החייב, המנהל המיוחד ו/או הרשם (הכל בהתאם לגובהה החוב) שהוא זה שמחליט לחלק את פירעון החוב של כל נושה מתוך נכסיו של החייב והוא שמחליט לגבי עתידו הכלכלי של החייב עצמו, אולי מחשבה כן מרתיעה חייבי רבים מלכנס להליך, מאידך, ההליך נוצר להגן על החייב מפני הנושים, מאחר ואינו מאפשר לנושים לפגוע בחייב או במהלך החיים האישים שלו.