צו עיכוב יציאה מהארץ – כל מה שצריך וכדאי לדעת !
אורי, לקוח ותיק בתחום הנדל"ן, התקשר אלי במצב נסער ולחוץ.
בבוקר אותו יום הוא הגיע לשדה התעופה לצורך נסיעת עסקים וגילה, במפתיע, שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ללא ידיעתו.
בירור קצר העלה שהצו הוצא במסגרת תיק הוצאה לפועל שמתנהל נגדו.
צו עיכוב יציאה מן הארץ הוא אחד הכלים המשפטיים החשובים בהליך ההוצאה לפועל. הצו ניתן לתקופה מוגדרת, במסגרתה מי שניתן נגדו הצו, אינו יכול לעזוב את ישראל אלא באישור מיוחד למשך תקופה מסוימת, שלאחריה יחזור ויחול תוקף הצו, ואיתו איסור היציאה מהארץ.
הגבלת חייב מלצאת מהארץ היא אחת הסנקציות המשמעותיות והאפקטיביות ביותר העומדת בפני נושים, מאחר והיא יוצרת לחץ רב על החייבים. מאידך, הצו מגביל את חופש התנועה, שהוא חופש יסוד, ולכן ניתן להוציאו בתנאים מוגדרים.
חוק ההוצל"פ מעניק סמכות לרשם ההוצאה לפועל להוציא נגד אדם צו עיכוב יציאה מהארץ כאשר הוא סבור, כי החייב עומד לצאת מהארץ מבלי לשלם את חובו. במסגרת זו רשאי הרשם גם להורות לחייב להפקיד את דרכונו לפי ס' 14 לחוק ההוצאה לפועל.
לכל זוכה שפתח תיק הוצאה לפועל עומדת הזכות להגיש בקשה לעכב יציאת החייב מהארץ בעבור חצי שנה ממסירה האזהרה לחייב. פשוט כמשמעו, לכל זוכה הזכות לבקש למנוע את החייב מלחצות את גבולות המדינה ולשהות במדינה אחרת.
כיצד ניתן להסיר צו עיכוב יציאה מהארץ? לרשם ההוצל"פ יש סמכות לביטול זמני של צו העיכוב לבקשת החייב. על הבקשה להראות טעמים מיוחדים ו/או מקרים דחופים כגון נסיעה חשובה במסגרת עבודתו של החייב, טיפול רפואי דחוף בחו"ל וכו'. רשם ההוצאה לפועל יבחן את הבקשה, ישקול את הפגיעה בזכותו של הזוכה, את גובה החוב, האם החייב משלם תשלומים בתיק ועוד. רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשה, לדחות אותה, או להתנות את היציאה מישראל בהפקדת ערובה ו/או חתימת שני ערבים להבטחת שובו של החייב לארץ ותשלום החוב, הכל לפי שיקול דעתו.
כיצד בית המשפט פותר ההתנגשות בין שני ערכים חשובים?
מערכת המשפט עוסקת רבות בעניין עיכוב יציאה מהארץ בכדי למצוא את האיזון בין שני העולמות המנוגדים ולפתור הסתירה בין חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (חופש התנועה של החייב) אל מול החתירה לעשיית צדק ולהגנה על קניינו של אדם (זכותו של הזוכה לקבל את החוב שחייבים לו).
את האיזון בין שתי זכויות אלה ניתן ללמוד מפסק דינו של המשנה לנשיא ברק בבגץ 3914/92 לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב-יפו, פ"ד מח(2) 491' שם נקבע שעצם מניעת חייב מלצאת את הארץ פוגע בחופש התנועה של החייב ובחירותו, ולפיכך הצו פוגע באחת מזכויות החוקתיות הבסיסיות והחשובות המוקנות לכל אדם; ומצד שני, בית המשפט רואה את זכותו של הזוכה לקבל את כספו, זכות שמהווה קניין של הזוכה וזכאית להגנה. עוד נקבע ע"י ביהמ"ש העליון כי ניתן להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ רק במקרים בהם ברור לחלוטין כי יציאתו של החייב לחו"ל עשויה לפגוע ואף למנוע את ביצוע פסק הדין. ר' פסק דינו של השופט ברק ברע"א 6339-97 משה רוקר נ' משה סלומון , פ"ד נה(1) 199.
במקרה אחר נקבע שנדרשים נימוקים של ממש כדי להצדיק עיכוב יציאה מהארץ: " כדי לפגוע בזכותו החוקתית של אדם לצאת מישראל ללא סייג וללא תנאי, יש צורך בנימוקים של ממש. כמבואר, מצבו הכלכלי הרעוע של אדם, ללא ראיה נוספת, אינו נימוק מספיק להגבלת זכותו החוקתית של אדם לחופש התנועה . ואולם נקבע עוד (בפסק דין רמ"ש 25235-07-16 מ.ב.צ נ' ש.ב.צ מ09/16 ) כי זכותו של החייב לצאת מן הארץ איננה זכות מוחלטת, והיא יכולה לסגת בפני זכויות חזקות יותר.
כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו המסוימות, ולעיתים סיוע וייעוץ של עו"ד המתמחה בנושא יכול לעשות את ההבדל בין אישורו של צו עיכוב יציאה מהארץ, לבין ביטולו.
במקרה של אורי, בקשה שהגשנו לביטול צו עיכוב היציאה התקבלה, אורי נסע לנסיעת העסקים, שעזרה לקדם את עסקיו, לשפר את מצבו בכלכלי, ובשורה התחתונה קידמה את תשלום החוב לזוכה.
המאמר נכתב ע"י עו"ד איה אטרש .
